סופרים וסופרות דיברו לא מעט במהלך ההיסטוריה על כתיבה ועל תהליכי הכתיבה.
ריכזתי לנו כאן כמה מהציטוטים המפורסמים והוספתי מתוך הבנותיי כסופרת וכמנחת סדנאות כתיבה,
וכמי שעוסקת וחוקרת כתיבה כבר המון שנים.סופרים וסופרות דיברו לא מעט במהלך ההיסטוריה על כתיבה ועל תהליכי הכתיבה.
” WE DON’T WRITE- WE BLEED ON PAPER ”
ארנסט המינגווי
אחד הציטוטים האהובים עלי והנכונים ביותר.
אנחנו מדממים על הדף, זה מה שאנחנו עושים כאן.
כתיבה היא אחת הדרכים התרפויטיות ביותר בהן אנחנו מוציאים החוצה כל מה שיש לנו.
הרבה פעמים בסדנאות כתיבה, אני ממש רואה את זה סוריאליסטי, איך השולחן מדמם, הדפים מדממים…
כי זה מה שאנחנו עושים ואם אתם לא מסוגלים לדמם על הדף, לכתוב את הפצע, את הכאב, את הקישקע שלכם- תתאמנו על זה!
אנטון צ’כוב – DON’T TELL ME THE MOON IS SHINING , SHOW ME THE GLINT OF LIGHT ON
ציטוט מכונן לעבודת הכתיבה שלנו. מה שהופך טקסט טוב לטקסט מצוין.
“תראה! אל תגיד” כך מלמד אותנו אנטון צ’כוב.
ואני אוסיף: אל תשתמשו במילים שמתארים רגש- תראו לנו את הרגש.
מילים כמו: שמחתי, נעצבתי, כעסתי, התאכזבתי, התגעגעתי… בכל גוף ופניה, כל מילת רגש- תתאמנו בכתיבה שלכם על להראות את הרגש ולא להשתמש במילת התואר.
איך נראה עצב?
איך נראית אכזבה?
איך נראה געגוע?
מרגרט אטווד- IN THE END WERE ALL BECOME STORIES
מרגרט הנפלאה! היא מבינה את ה”למה” שמאחורי מלאכת הכתיבה.
כי בסוף… כולנו הופכים לסיפורים.
יש סיפור בכל דבר ובכל מקום ובכל איש ואישה.
ארנסט המינגווי- MY AIM IS TO PUT ON PAPER WHAT I SEE AND WHAT I FEEL IN THE BEST WAY I CAN
עבודת הכתיבה שלנו, מלאכת הכתיבה, מסתכמת בסופו של דבר בציטוט הזה. מה המטרה שלנו ככותבים, כיוצרים? להתבונן ולהרגיש ולכתוב את מה שאנחנו רואים ומה שאנחנו מרגישים בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים.
טרי פראצ’ט – למי שלא מכיר סופר בריטי, שכתב ספרי פנטזיה מלאי הומור וביקורת חברתית.
פראצ’ט ידוע בעיקר כמחבר סדרת ספרי “עולם הדיסק” והוא אמר כך:
THE FIRST DRAFT IS JUST TELLING YOURSELF THE STORY
התייחסות מאוד מעניינת לתהליכי כתיבה. למי שטועה לחשוב שסופרים יושבים שעות וכותבים ואחרי כך וכך חודשים- הופ, יש ספר. אז הנה מגיע טרי פראצ’ט ואומר לנו שהטיוטה הראשונה של הספר היא סך הכל לספר את הסיפור לעצמך.
אן למוט- הנפלאה- ALMOST ALL GOOD WRITINGS BEGINS WITH TERRIBLE FIRST EFFORTS . YOU NEED TO START SOMEWHERE
צריך להתחיל מאיפשהו. זה משפט כל כך נכון, זה משפט שמושיב לכתיבה, ומבין שיש הרבה נסיונות והרבה מאמצים והרבה מחיקות ותסכול וזו הדרך שלנו בכתיבה. כל דבר טוב מתחיל מהרבה נסיונות ראשוניים נוראיים. אבל תזכרו שאתם חייבים להתחיל את זה. להניע את התהליך. לעבור את הניסיונות הראשוניים ולהמשיך הלאה.
ריי ברדבורי- סופר המדע הבדיוני , מחבר פרנהייט 451 (שאגב זה גם מה שרשום על המצבה שלו, שם הספר) – אמר:
YOU FAIL ONLY IF YOU STOP TRYING
לדעתי צריך לכתוב את המשפט הזה בגדול ולתלות על המקרר!
אל תפסיקו לנסות.
אפשר להניח פרויקט כתיבה לכמה שבועות, אבל לחזור אליו.
אתם נכשלים רק ברגע שוויתרתם. שהפסקתם לנסות. כל עוד אתם מנסים- אתם בדרך ולא נכשלתם.
ג’ון אירווינג מתאבק וסופר אמריקאי וזוכה פרס אוסקר לתסריט. ידוע בעיקר בשל ספרו הרביעי, “העולם על פי גארפ”, שזכה גם לגרסה קולנועית. ספרים נוספים שלו שהפכו לסרטים: “מלון ניו המפשייר”, “תקנות בית השיכר”, אמר כך:
BEFORE YOU CAN WRITE ANYTHING YOU HAVE TO NOTICE SOMETHING
וכאן נכנסת לפעולה מלאכת ההתבוננות שלנו, כאנשים כותבים ויוצרים.
תעשו לכם מנהג של התבוננות- על הכל.
על עצמכם, על הקרובים לכם ביותר, על זרים.
על סיטואציות, דינמיקות, התנהגויות.
על הסביבה, על הטבע, על הנוף העירוני.
פשוט להתבונן ויתרה מכך- לשים לב.
תשומת לב היא רובד נוסף של התבוננות, זה ממש אקטיבי. לא רק להתבונן, אלא לשים לב לפרטים, לקולות, למראות, לצבעים, לדקויות.
מאיה דיאנגלו- THERE IS NO GREATER AGONY THAN BEARING AN UNTOLD STORY INSIDE YOU
וכמה מאיה צודקת! המקום הזה שמבקש להוציא סיפור החוצה, כי אי אפשר לשאת אותו עוד פנימה, מושתק, לא מבוטא ולא כתוב. אין יותר מסייר מזה. סיפורים נועדו להיכתב ואפילו אם לא ראו אור ולא התפרסמו, עצם כתיבתם מרפאת.
מארק טווין- WRITING IS EASY ALL YOU HAVE TO DO IS CROSS OUT THE WRONG WORDS
מחיקה היא פעולה לא פחות חשובה מכתיבה. עמוס עוז נהג לומר לתלמידיו באוניברסיטת בן גוריון שהוא לא יודע איך ללמד אותם לכתוב, אבל הוא יודע איך ללמד אותם למחוק.
למחוק את מה שלא שייך.
למחוק מילים מפורשות של רגש (כמו שאמר צ’כוב)
למחוק את מה שלא משרת את הסיפור.
למחוק את מחשבות והסברי הכותב (כלומר אנחנו) ולהשאר עם הדמויות.
יש לא מעט מילים, שורות ופסקאות שאנחנו נדרשים לוותר ולמחוק אותם. תרגלו את מלאכת המחיקה.
טרומן קאפוטה (ארוחת בוקר בטיפאני) YOU CANT BLAME A WRITER FOR WHAT THE
CHARACTERS SAY
ואני בתור כותבת מודה לא על כך (:
אחד הדברים שהכי משחררים בכתיבה, היא לתת לדמויות שלנו להגיד את מה שאנחנו לא רוצים או לא מעזים. ומותר לנו. לגמרי מותר לנו להשתמש בדמויות שלנו כדי לדבר דרכן. ולכן אף אחד לא יכול להאשים אותן, מותר להן להגיד הכל, זה קצת כמו האיש עם בובת הפיטום המדברת, שהיא אומרת את מה שאסור והוא מנסה לחנך אותה…
לורד ביירון מגדולי המשוררים הבריטיים חרז לנו: A DROP OF INK CAN MAKE A MILLION THINK
ציטוט שמביא את כוחה של הכתיבה.
מבחינתי לכתוב זה בראש ובראשונה לגרום לאנשים לעצור. לחשוב. להרגיש.
I CAN SHAKE OFF EVERYTHING AS I WRITE- MY SORROWS DISAPPEAR MY COURAGE IS REBORN
נחשו מי אמרה את זה?
התשובה: אנה פרנק.
ועכשיו כשתקראו שוב, המילים שלה מקבלות משמעות אחרת, מצמררת.