כלים שהופכים טקסט טוב לסיפור מצוין.

1- SHOW DONT TELL

אל תאמרי לקוראים מה להרגיש. הראי להם את הסיטואציה והתחושה כבר תתעורר בהם.
סיפור טוב נותן לקורא לחוות אותו דרך פעולה, רגשות, מחשבות, חושים- במקום שיתארו לך מה קרה.
אנטון צ’כוב אמר את המשפט המפורסם: “אל תגיד לי שהירח זורח, תראה לי את השתקפות האור שלו בחתיכת זכוכית שבורה”
אם כתבתן מפושט מדי, נגיד: “התאכזבתי”- זה לספר. תראו את האכזבה, את הסיטואציה ותנו לקוראים להבין לבד. כל מילה שמסבירה, בעיקר רגש, זה לספר ולא להראות.

2- הפתעות

אל תספרו לקוראים שלכם הכל. תנו להם להשלים פרטים בעצמם.
מקום- לחשוף מקום לאט. בית כלא.
דמות- לא לספר הכל על ההתחלה. צולע.
“ואז הוא ירה בעצמו. כל החיים הוא התלבט”- הפוך.

3- חרב הסמוראי

אם רק שורה אחת מתוך הטקסט שלכם טעונה באנרגיה, מחקו את כל השאר. השורה הזאת היא הסיפור שלכם. אנחנו צריכים לדעת לחתוך, להיות סמוראי. הסמוראי לא חותך מתוך ביקורת עצמית, הוא חותך מתוך הבנה שיש עיקר ויש מה שלא שייך. תקראו מה שכתבתם ותתמקדו במה שאתם אוהבים, לא במה שאתם לא אוהבים. ותשאירו את מה שאהבתם, מה שרטט באנרגיה, מה שדיבר וריגש. את השאר, השאירו מחוץ לסיפור. תחתכו. סיפור מעולה יכול להיות גם רק שורה אחת.

4- מקצב כתיבה איטי ומקלף

להכנס לסיפור לאט-לאט, לא למהר ולא לרחף מעל פני המים. לצלול באטיות לתוך הסיפור, להעמיק לאט לאט עוד רובד ועוד רובד . זה ע”י: התעכבות על הפרטים הקטנים, ניואנסים, סבטקסטים, יצירת קונפליקט, הכנת דמות מורכבת ,להראות במקום לספר, יצירת פערים, . ובעיקר- סבלנות. סבלנות שלנו ככותבים לעבור תהליך עם הסיפור ולהעמיק בו עוד ועוד ועוד. לעצור, להניח לו, לחזור אליו מזווית אחרת, לפרק חלקים חלקים. לשאול את עצמינו- מה עוד יש כאן בסיפור הזה?

5- פרטים קטנים וספציפיים

שימו לב שהסיפור שלכם לא ריק מ]רטים, חפצים, פריטים, חושים.
וכיתבו את הפריטים כמה שיותר ספציפיים,
למשל: גרניום ולא עציץ.
נובלס ולא סיגריות.

6- איזון בין פנים לחוץ.

לא לחסום את שאר העולם כשכותבים על רגע אחד- תמיד יש ברקע מישהו שמכסח את הדשא. לחזור לטקסט ולבדוק את האיזון בין חוץ לפנים.

מקווה שנהנתם ונתרמתם מהפרק, תרגישו חופשי לדבר איתי במייל
מוזמנים לבוא ולכתוב יחד, בספטמבר מתחילים 3 קורסים שנתיים, כאן הפרטים:
תרגישו חופשי לכתוב תגובות, לעשות לייק,לשתף ואנחנו נתראה בפרק הבא.