פרק 27 – פודקאסט ראש השנה וכתיבה

למה חשוב לנו להתייחס לזמן כשאנחנו כותבים סיפור

אני מאוד מחוברת לזמן.
לזמן יש המון סודות לספר לנו ואם אני לוקחת את העניין הזה לתוך הכתיבה,
אז אנחנו רוצים שהסיפורים שלנו והטקסטים שלנו לא יתעלמו מהזמן.
זה יכול להיות התייחסות לתקופה, מתי מתרחש הסיפור?
במאה הקודמת? בשנות השמונים? בעתיד?
וזה יכול להיות גם מבחינת עונות השנה. אנחנו רוצים להשתמש בעונות השנה כתפאורה שתומכת בסיפור.
אנחנו לא מנותקים מהזמן.
בנוסף, לכל חלק בשנה, יש איכות.
השתמשו באיכות הזאת בכתיבה שלכם.
תורידו גשמים בסצנות מתאימות,
תבריקו ברקים כשזה מתאים להלך הרוח,
תפציעו שמש.. אנחנו קצת אלוהים בקטע הזה.

ברפואה הסינית, סתיו הוא זמן של פניה פנימה, אל עצמנו.
רואים את זה יפה בטבע, איך העצים משירים עלים אל האדמה ומתכנסים בתוך עצמם.
היום מתקצר, האור בורח והדבר גורם לנו להתכנס מוקדם יותר פנימה, בבתים.
אני קוראת לזמן הזה: זמן ארוחת הערב של העולם.
אנחנו נאספים.
והנה, גם היהדות מביאה בדיוק בזמן האיסוף את חג האסיף, הלא הוא סוכות.
היהדות מכנסת אותנו במבנה ארעי, כשהיינו חקלאים קדומים ידענו שזה הזמן לאסוף וללקט את היבול לפני הקור הנורא של החורף וכך גם היצירה שלנו. היא מכונסת. מתכנסת.

האיברים השייכים לסתיו, על פי הרפואה הסינית הם הריאות והמעי הגס.
שני האיברים הללו מפנים פסולת מהגוף.
ואצלנו, בראש השנה, אנחנו יוצאים לתשליך, בו אנחנו מפנים פסולת, את הלא שייך, את מה שכבר לא משרת אותנו- מהנפש החוצה. לתוך מקור מים.

בראש השנה אני מכוונים לחשוב טוב.
זה הראש שלנו, הראש, המקום בו נמצאות המחשבות. וכשאנחנו נכנסים לראש השנה במחשבות טובות, הן מאירות על השנה כולה, על הגוף כולו, עד לקצות אצבעות הרגליים.

אני מברכת אותנו בשנה טובה מלאה במחשבות טובות כרימון, והרבה השראה לכתיבה.

בפרק זה ארבעה תרגילי כתיבה מיוחדים לראש השנה. מוזמנים להאזין ולכתוב אותם.

קישור לדף הסיפורים של שלי מרכוס 

לכל הקורסים האחרונים על כתיבה יצירתית: