להפוך את היומיום השגרתי שלנו לסיפור

בלוג על כתיבת היומיום.

למה אני מתכוונת כשאני אומרת “כתיבת היומיום?”
אני מתכוונת לחומרי הגלם שלנו, שנמצאים ממש אצלנו בתוך החיים
הלכאורה משעממים, אפרוריים ומונוטונים.
אני מתכוונת שגם הפקק הקבוע שלכם בבוקר יכול להפוך לסיפור.
שגם קניות בסופרמרקט יכולות להיות ספר.
גם רשימת הקניות.
הכל.
לא צריך חיים מטורפים ומשוגעים בשביל שיהיה מה לכתוב.
אני חושבת שהחוכמה היא דווקא לקחת את ה”רגיל” וממנו לעשות מטעמים.
איך? איך משתמשים בשגרה שלנו ועושים ממנה סיפור?
האימון הראשון שלנו יהיה להתיידד עם היומיום ולהתבונן בו כמו היה סיפור.
אני מזמינה אתכם להיכנס לאתגר כתיבה שבועי,
בו תקחו את השבוע הקרוב ותקדישו אותו להתבוננות מתוך נקודת מבט סיפורית.
אתם דמויות.
האנשים שאתם פוגשים הם דמויות.
ההתרחשויות והמצבים שקורים לכם הם סיפור.
צאו ליומיום שלכם מתוך התבוננות סיפורית,
כל מה שקורה הוא חלק מעלילה.
ותכתבו את זה.
בסוף כל יום, שבו ותכתבו את מה שקר
האבל כסיפור.

תתחילו לשים לב לפרטים.

פרטי היומיום שלכם.
ממה הוא מורכב?
הקפה של הבוקר, צחצוח השיניים, המאפרה שהילד הכין בחוג קרמיקה, שקית הזבל שנקרעה בדרך לפח, החשופית שכמעט דרכתם עליה, נעלי בית בצורה של חיות, השעה חמש וחצי אחר הצהריים, הדרך בה השמש שוקעת בין דודי השמש, העייפות שתוקפת אתכם בשעת צהריים….
כל הפרטים שמרכיבים את היומיום שלכם.
ערכו רשימה. מפורטת.
כתבו על כך.
ואז מגיע שלב הקילוף.
לקלף את הרגעים האלה מתוך קליפתם ולהגיע לליבת הסיפור.
להפשיט אותם.
מה קרה באמת ברגע ההוא בו נקרעה שקית הזבל בדרך לפח ונעלת נעלי בית בצורת חיות שכמעט ודרכו על חשופית.
מה חשוף בחשופית הזאת?
ובזבל?
מה זרקת שם לפח?
ועל הקילוף אנחנו מלבישים דמות.
יש לך הזדמנות להלביש את מה שקרה לך באמת- על מישהי אחרת.
על מישהו אחר.
על האלטר אגו שלך.
ולדמות הזאת מותר הכל, כי זאת לא את.
זה לא אתה.
הוא יכול ללכת מכות בחניה של בית הספר עם האבא המעצבן ההוא.
ושם בעצם נולד הסיפור- במצבים ובסיטואציות שאליהן אתם מוליכים את הדמויות.
הבסיס לסיפור- שלכם.
אתם הייתם שם,
אתם חווים את הסיטואציה הזאת ביומיום שלכם,
אלה החיים שלכם,
לכם גנבו את החניה.
אבל הדמות שאתם כותבים עושה את מה שאתם לא תעשו אף פעם.
פה נכנס הדמיון,
פה נכנסים השחרור וההעזה בכתיבה.

עופו על הכתיבה שלכם,
כתיבה מהנה.