איך לתרגל כתיבה – זוויות כתיבה

זוויות ככלי לתרגול של שריר הכתיבה שלנו.

תרגול כתיבה – מתי אני משתמשת בכלי של זוויות?

אני מדברת על לכתוב את הסיפור שכבר התחלתי, מזווית שונה לגמרי.
זאת יכולה להיות מזווית של דמות אחרת,
או אותה דמות שמביטה בצורה שונה על הדברים.
אני משנה את הפוקוס של הסיפור, חוקרת אותו לעומק,
ומשחקת עם הסיפור.
מתי אני משתמשת בכלי של הזוויות?
כשאני תקועה בסיפור.
הרבה פעמים חסימות כתיבה מגיעות כי צריך לרענן את הזווית ולשנות אותה.
אולי זה בכלל לא הסיפור של הדמות שמספרת אותו, אולי זה סיפור של דמות אחרת?
מה קורה אם נעצור רגע ונכתוב את אותו סיפור מעיניים של דמות אחרת?
שווה לבדוק.
(תכף נכנס לכתיבה של כל מיני תרגילים בנושא)

כשאני מבינה שיש לחקור את הסיפור לעומק.
אני מבינה שלא הבנתי את הסיפור שאני כותבת עד הסוף,
שחסר לי משהו באפיון של הדמויות,
שאני מפספסת,
שאני רוצה לחקור עוד, לבדוק זווית נוספת, לרדת משביל הכתיבה הראשי
ולבחון שבילים צדדיים.
כשאני רוצה להחליף את המים בכתיבה.
וזה קורה לכולנו… גם לסופרות וסופרים ותיקים.
כשאנחנו מבקשים לחדש. לעצמנו ולמי שקורא אותנו,
להביא זווית רעננה, חדשה, אחרת.
כשאני משנה זווית כתיבה אני מגלה ש-
פספסתי דברים,
לא ראיתי את כל מה שקורה בסיפור,
אני שואלת את עצמי מה קורה אם כך וכך..
משהו קורה לסיפור.

שלושה תרגילי כתיבה יוצרת – בנושא של זוויות כתיבה.

תרגול כתיבה 1 – מבט שונה לסיפור ילדים מפורסם-
בחרו סיפור ילדים שאתם מכירים היטב.
בואו נדבר רגע על “הבית של יעל”.
מה קורה לסיפור אם אנחנו עושים SHIFT לאמא של יעל.
תחשבו על זה רגע… הילדה נעלמה, היא לא מוצאת אותה יום שלם,
היא משתגעת.
ולא היו פלאפונים אז..
היא קוראת למשטרה?
היא מחפשת אצל השכנים?
היא אכולת רגשות אשמה כי קיפלה ליעל את המפה מהשולחן?
מה עובר על אמא של יעל.
הנה הזדמנות לשנות את הזווית של הסיפור- או של כל סיפור ילדים שאתם רוצים לחקור.

תרגול כתיבה 2- סוף אחר לסיפור שכתבתם.

בחרו סיפור שלכם. סיפור שאתם אוהבים ומכירים היטב.
לא משנה מתי כתבתם את הסיפור, רק שימו לב שהוא גמור ויש לו סוף.
קראו אותו מחדש, (זאת כבר זווית חדשה)
ועכשיו תכתבו לו סוף אחר לגמרי.
ממש אפילו סוף הפוך.

תרגול כתיבה 3- זיכרון ילדות.

חשבו על זיכרון הילדות הראשון שעולה בראשכם.
לא משנה מהו, לא חייב להיות דרמטי 🙂
כתבו אותו כפי שאתם זוכרים אותו, בשפה פשוטה,
תארו את סיפור המקרה.
אחר כך ספרו את אותו זיכרון מנקודת המבט של דמות אחרת שהיתה שם.
אם כתבתם על הפעם ההיא בה נפתח לכם הסנטר בגיל תשע כי חשבתם שאתם נינג’ה על אופניים
(סיפור אמיתי)- תכתבו אותו עכשיו בגוף ראשון בדמות של אמא שלכם,
שטסה איתכם לבית חולים “מאיר” בכפר סבא והתעלפה כשתפרו לכם את הסנטר (גם סיפור אמיתי)
בגרסה של הזווית השניה, אתם צריכים יותר לדמיין,
תחשבו- מה קרה לאמא שלכם? איפה היא היתה כשאתם שיחקתם בנינג’ה?
אנחנו עושים ‘זום אאוט’ על הסיפור.

אז אלה הם שלושת התרגילים, אל תשכחו לחייך תוך כדי כתיבה.